top of page

אולטרסאונד 

אולטראסאונד פרופ' סיון

האולטרסאונד הפך בעשורים האחרונים לאחד הכלים המרכזיים והמשמעותיים ביותר במעקב ההריון. זוהי בדיקה לא פולשנית, המתבצעת באמצעות גלי קול, המאפשרת לקבל תמונה ברורה ומדויקת של התפתחות העובר ושל מצבה של האם.

האולטרסאונד מלווה את ההריון כמעט לכל אורכו – מהשלבים הראשונים של קביעת גיל ההריון ועד לשבועות המתקדמים, בהם הוא מסייע להעריך גדילה, מצג, כמות מי שפיר ותפקוד השליה.מעבר להיותו כלי טכנולוגי, האולטרסאונד הוא גם חלק מהחוויה של ההורים לעתיד: הרגע שבו רואים לראשונה את דופק העובר, את תנועותיו או את פניו, הופך לחלק בלתי נפרד מהמסע.

לצד ההתרגשות, קיימת גם חשיבות רפואית עמוקה – כל בדיקה נושאת מטרה מוגדרת, בשלב זמן מדויק, ומעניקה לרופא ולמטופלת מידע חיוני על בריאות ההריון.

במהלך ההריון קיימות מספר בדיקות אולטרסאונד עיקריות: שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת ו־סקירת מערכות מאוחרת.

כל אחת מהן מספקת מידע שונה ומשלימה את קודמותיה, כך שביחד נבנית תמונת מצב מקיפה על התפתחות העובר. 

שקיפות עורפית

מהי בדיקת שקיפות עורפית?

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשליש הראשון להריון. במהלך הבדיקה נמדד עובי שכבת הנוזל הנמצאת בעורף העובר. מדידה זו מסייעת להעריך את הסיכון להפרעות כרומוזומליות (כמו תסמונת דאון), וגם עשויה להצביע על סיכון מוגבר למומים מבניים מסוימים או על בעיות בלב העובר.

באיזה שבוע מבצעים את הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בטווח שבין שבוע 11 ל־13+6 להריון. חשוב להקפיד על ביצועה בחלון הזמן הזה, מכיוון שלאחר מכן הנוזל נספג והבדיקה אינה אפשרית.

למה חשוב לבצע שקיפות עורפית?

מעבר להערכת הסיכון להפרעות כרומוזומליות, הבדיקה מאפשרת:

  • לוודא קיום דופק ותנועות עובריות.

  • לקבוע גיל הריון מדויק באמצעות מדידת אורך ראש־עכוז (CRL).

  • לשלב את הנתונים עם בדיקות דם (סקר ביוכימי) לקבלת תמונת סיכון מלאה ומדויקת יותר.

איך מתבצעת הבדיקה בפועל?

הבדיקה נעשית בגישה בטנית או לעיתים וגינלית, בהתאם למנח העובר ולאיכות ההדמיה. מדובר בבדיקה לא פולשנית, קצרה, ואינה כרוכה בכאב.

מה קורה אם מתקבלת תוצאה חריגה?

במקרה כזה האישה מופנית לייעוץ גנטי, וייתכן שיומלץ על בדיקות אבחנתיות נוספות כגון מי שפיר או בדיקות גנטיות מתקדמות (NIPT). חשוב לזכור: שקיפות עורפית היא בדיקת סקר, כלומר היא מצביעה על סיכוי מוגבר אך אינה מספקת תשובה אבחנתית מוחלטת.

את בדיקת השקיפות העורפית מבצע בעצמו פרופ’ איל סיון, תוך הקפדה על ביצוע מדויק והסבר ברור למטופלת בזמן אמת. במהלך הבדיקה הוא משתף את ההורים בממצאים, עונה על שאלות ומעניק תחושה של ליווי אישי ותומך, כך שהחוויה הרפואית הופכת גם לרגע משמעותי במסע ההריון.

סקירת מערכות 

תקופת ההריון היא מסע מלא בציפייה, התרגשות וגם לא מעט שאלות ודאגות. אחת התחנות המשמעותיות ביותר במסע הזה היא סקירת המערכות, בדיקת אולטרסאונד שמספקת הצצה לעולמו של העובר המתפתח.

סקירת מערכות בהריון היא בדיקת אולטרסאונד חשובה שמתבצעת בשלבים שונים בהריון, ומטרתה להעריך את התפתחות איברי העובר, לוודא גדילה תקינה ולאתר מומים או ליקויים, אם ישנם. הבדיקה מתבצעת בשני שלבים עיקריים: סקירה מוקדמת ו־סקירה מאוחרת. כל שלב מספק מידע משלים, כך שביחד מתקבלת תמונה מקיפה על התפתחות ההריון ובריאות העובר.

פרופ' סיון, מבצע את ביצוע הבדיקות הללו במרפאתו הן לנשים המטופלות אצלו כחלק ממעקב הריון והן לנשים המגיעות באופן ייעודי לצורך סקירות המערכות בלבד.

פרופ' סיון מבצע את סקירות המערכות במרפאתו, הן לנשים הנמצאות במעקב הריון מלא תחת טיפולו המקצועי והן לנשים המגיעות במיוחד לצורך ביצוע בדיקות הללו בלבד.

סקירת מערכות מוקדמת

מתי?

בין שבועות 13–17 להריון.

מטרות הבדיקה

  • הערכה ראשונית של מבנה האיברים: מוח, גולגולת, פנים, עמוד שדרה, לב בסיסי, חלל הבטן וגפיים.

  • איתור מוקדם של מומים מבניים חמורים.

  • הערכת מיקום השליה, חבל הטבור וכמות מי השפיר.

מה חשוב לדעת?

הסקירה הראשונה היא רגע מרגש שמתבצע בשלב מוקדם יחסית של ההריון. זו הזדמנות לקבל תמונת מצב ראשונית על בריאות העובר והתפתחותו. זוהי תחנה משמעותית עבור ההורים.
הבדיקה, שמתבצעת בגישה משולבת בטנית וגינלית בהתאם לצורך, מתמקדת בבחינת מבנה איברים קריטיים כמו גולגולת, מוח, עמוד השדרה, גפיים ולב, אך יש מומים שניתן לזהות רק בשלב מאוחר יותר של ההריון. כמו כן נבחנים מדדים חשובים כמו הערכת גודל העובר, בהתאם לשבוע ההריון וכמובן גם מגלים את מין העובר. הסקירה המוקדמת אינה מחליפה את הסקירה המאוחרת.

סקירת מערכות מאוחרת

מתי?

בין שבועות 20–23 להריון.

מטרות הבדיקה

  • סקירה מקיפה של כלל איברי הגוף של העובר: מוח, פנים, עמוד שדרה, לב (כולל ארבעה מדורים ומוצאי העורקים), מערכת העיכול, כליות, שלפוחית שתן וגפיים.

  • הערכת שליה, כמות מי שפיר ומבנה חבל הטבור.

  • בדיקת גדילה והתאמה לגיל ההריון.

מה חשוב לדעת?

הסקירה השנייה נחשבת לבדיקת האולטרסאונד המעמיקה ביותר במהלך ההריון. היא מתבצעת בעיקר בגישה בטנית אך לעיתים גם נדרשת בדיקה וגינלית, לצורך קבלת הדמיה ברורה יותר של איברי העובר. במהלך הבדיקה נבחנים איברים כמו מוח, לב, מערכת העיכול והכליות, לצד בחינת השליה, כמות מי השפיר וקצב גדילת העובר. סקירה זו משלימה את הסקירה הראשונה ומעניקה הצצה מדויקת לאיברים של העובר. גם אם בוצעה סקירה מוקדמת תקינה, מומלץ ואף הכרחי לבצע סקירה מאוחרת.

סקירת מערכות שלישית

מתי?

בין שבועות 28–32 להריון.

מטרות הבדיקה

  • הערכה של גדילת העובר והתפתחותם של איבריו.

  • כמות מי שפיר ומבנה חבל הטבור.

  • הערכה של זרימות דם בכדי לקבל תמונה לגבי התפקוד השלייתי.

מה חשוב לדעת?

הסקירה השלישית מתמקדת במעקב אחרי גדילה תקינה והתפתחות העובר בשלבי ההריון המתקדמים. למרות שהיא אינה חלק מהפרוטוקול הבסיסי, סקירה זו מבוצעת כאשר עולה צורך רפואי מיוחד או כשנדרשת בדיקה נוספת בעקבות סקירות קודמות.

1EB97000-2123-41C2-ADF2-F59C3B6B8062.png

לקביעת תור אצל פרופ׳ סיון

bottom of page